הטור של אברי בן זאב, אודות משחק ההגנה בעבר וכיום. אם תשאלו היום שחקן טניס שולחן (טנ"ש) צעיר האם הוא/היא יודע מה זה משחק "הגנה" בטנ"ש, והאם הוא שיחק פעם נגד שחקן "הגנה", הוא בוודאי יתקשה לענות על השאלות הללו. במקרה הטוב יענה שראה בקנטרי כמה זקנים משחקים משחק שנראה לו כמו משחק "הגנה".
ובכן, הדברים לא היו כך לפני 50 או 60 שנים. באותה תקופה לא היו גומיות חלקות עם ספוג בעוביים שונים, ומותר היה לשחק רק עם מחבטים המצופים בגומיות שהיום נקראות "קוצים", בלי ספוג בין הגומיות והעץ של המחבט. המשחק התבסס על שליטה בכדור (צ`ופ) ועל משחק הגנתי בעיקר.
חבטת ה"טופ ספין" לא הייתה קיימת כלל. אלופי ישראל באותם שנים שמחה פינקלשטיין (אלוף ישראל 6 פעמים בשנות ה-50) ויוסף ישועה ז"ל, אלוף ישראל 7 פעמים בשנות ה-60, היו כולם שחקני "הגנה". גם אנג`ליקה רוזיאנו, 6 פעמים אלופת העולם ברציפות באותם שנים, שעלתה מאוחר יותר לישראל והייתה אלופת ישראל 3 פעמים, אף היא הייתה קודם כל שחקנית "הגנה".
עם כניסת הסוג החדש של הגומיות החלקות עם הספוג, השתלט סגנון ההתקפה על משחק הטנ"ש, ושינה את פניו ללא הכר. לזכות בנקודה ב-3 חבטות בלבד הוא האתגר של המשחק היום ע"פ ה"תורה הסינית", והסינים אכן שולטים בענף הטנ"ש ללא עוררין כבר כמה שנים. כדי לראות עד כמה קשה להתמודד עם עוצמות הסיבוב ומהירות הכדור שמייצרים טובי שחקני ההתקפה עם גומיות כאלה, כדאי לצפות במשחק הגמר בקטאר שנערך רק בשבוע שעבר. במשחק זה, המדורג מס` 1 בעולם טימו בול הפסיד תוך פחות מ-30 דקות בתוצאה 4:0 לשחקן סיני צעיר, זו קסין (מקום 8 בעולם), שהנחית חבטות בעלות עוצמה וסיבוב אדירים.
ניתן היה לראות על פניו של טימו שהוא די אומלל ואינו מאמין לחבטות הסיבוב והמהירות שלהן שניפק השחקן הסיני. תארו לכם עד כמה קשה, על גבול הבלתי אפשרי, לשחקן "הגנה" להתמודד עם כדורים בעוצמות מהירות וסיבוב כאלה.
ובכן, לא הכל רע עבור שחקני ההגנה: הפלא ופלא, יש שחקן הגנה אחד בקוריאה הדרומית, ז`ו סי היוק, בן 30, שבמשך השנים האחרונות כבר ניצח, יותר מפעם אחת, את כל השחקנים (כולל הסינים) המדורגים במקומות 1-10 בעולם, והוא שחקן "הגנה" מדורג בין 10 הראשונים בעולם, ואף זכה להיות סגן אלוף העולם לפני כמה שנים. לצערנו, הוא כבר חושב על פרישה ולא נראה שיש לו כרגע מחליפים צעירים באופק. אז, למי שאוהב לראות שחקני "הגנה", כדאי לעקוב אחר המשחקים שלו כל עוד הוא מתחרה. בין 50 המדורגים ראשונים בעולם יש רק עוד כ-4-3 שחקני הגנה, ביניהם שחקן סיני שמשחק באוסטריה, צ`ן וויקסין, שחקן יווני, שחקן פורטוגזי, ושחקן בלארוסי בן 39, צ`טטינין, ששיחק נהדר באליפות העולם לקבוצות בשנה שעברה, והתמודד יפה אפילו נגד הסינים.
בטנ"ש הנשי הסגנון של משחק ה"הגנה" הוא הרבה יותר פופולארי, ובין 30 המדורגות ראשונות בעולם יש לפחות 6 שחקניות "הגנה". זה צפוי ומובן, מפני שבטנ"ש נשי אי אפשר לייצר את הכוח, עוצמת הסיבוב והמהירות שמייצרים הגברים בחבטות שלהם. לכן, לשחקניות ההגנה קל יותר להתמודד נגד משחק ההתקפה.
בטנ"ש נשים, שוב הדרום קוריאניות מובילות עם הצמד קים קיונג אה (מקום 4 לפני חודשיים), ופארק מי יונג במקום ה-17. משחק ההגנה נפוץ גם בקרב השחקניות הסיניות ושחקנית ההגנה בת ה-19 וו יאנג, כבר מדורגת 11 בעולם, ועוד 3 שחקניות הגנה מסין משחקות באירופה ומדורגות בין המקומות 20-30. וכמובן אי אפשר בלי השחקנית הבלארוסית, אלופת אירופה, ויקטוריה פבלוביץ` בת ה-32. באליפות טופ 12 שנערכה לפני מספר ימים באירופה, במשחק חצי הגמר במערכה ה-7 כשהיא במצב 6:10 לרעתה, היא זכתה ב-6 נקודות רצופות וניצחה 12:10 ועלתה לגמר.
משחק ההגנה אינו מתאים לכל שחקן והוא דורש מיומנויות שונות/נוספות לאלה של משחק ההתקפה. כל שחקן "הגנה" מצליח ברמות הגבוהות ביותר הוא גם בעל יכולת התקפה מעולה, ותוקף במיוחד עם חבטת "כף היד" כשניתנת לו ההזדמנות במשחק. לצאת להתקפה מעמדת הגנה רחוק מהשולחן, הוא אחד האתגרים המסובכים ביותר בטנ"ש, והוא מחייב ניידות ו"רגליים" מצוינות.
היתרון הגדול של משחק "ההגנה" הוא באטרקטיביות שלו לצופים שנהנים במיוחד כשהם צופים במפגש בין שחקן התקפה מעולה לבין שחקן הגנה טוב שמסוגל להתמודד מולו.
אין פלא שלשחקן ההגנה הקוריאני ז`ו סי היוק יש מספר גדול מאד של אוהדים בכל העולם. בעידן הטלוויזיה והאינטרנט כשמשחקים רבים משודרים בשידור חי, נעשה מאמץ להאט קצת את מהירות המשחק על מנת להפכו לאטרקטיבי יותר לקהל ולהקל על הצופה לעקוב אחר הכדור. לכן, לפני מספר שנים הוגדל קוטר כדור המשחק. זה שינוי יחסית קטן שסייע במשהו לשחקני ההגנה שמעוניינים, מטבע הדברים, להאט את קצב המשחק. אבל, כמו בטניס הרגיל, גם בטנ"ש אי אפשר "לשחות נגד הזרם", והמשחק ימשיך כנראה להיות מהיר יותר ויותר גם בעתיד.
נותר רק לקוות שענף טנ"ש בארץ ובעולם יזכה להצמיח כישרונות נדירים של שחקני הגנה שיוכלו להתמודד שווה בשווה מול שחקני ההתקפה הרבים. זה יביא יותר צופים ויתרום לפופולאריות של משחק הטנ"ש.