ישבתי שעות עד שהצלחתי למצוא מילים. אף אחד פה לא מעכל שיוסי איננו . פעם אחר פעם אנחנו מקבלים את ההוכחה כי אלוהים לוקח אליו קודם את הטובים והישרים. שוב קיבלנו הוכחה כואבת כי אין צדק בחיים. יוסי היה האיש הכי ישר שהכרתי.
לא ידע מה זה לעשות רע למישהו. לא ידע מה זה לתכמן, לשקר, להגיד רק חלק מהאמת. תמימות וטוב לב היו שמות נרדפים שלו. יוסי נכנס לענף הקטן שלנו בעקבות בנו המוכשר אמיר , ובגלל אופיו הטוב ורודף היושר נשאב למלחמת יושרה וצדק , מלחמה שגבתה ממנו לצערנו את המחיר הכבד מכל . את הבריאות . כמה שניסינו להרגיע אותו תמיד שלא ייקח את הכל ללב , לא עזר לנו.
נכשלנו בזה כולנו לצערי הרב. אבל יוסי הלך אחרי הלב שלו . לא יכל לראות חוסר צדק ועוולה. לא יכל להשלים עם מצב בו ילדים נפגעים בגלל שעל גבם אנשים רעים עושים קומבינות ומעשי שחיתות. יוסי השקיע שבועות, חודשים ושנים למען מטרה שהיתה לו למטרת חיים: הצדק. יוסי נלחם על עקרונות שכיום כבר כמעט ולא קיימים לצערנו בחברה שלנו בישראל והוא ניצח. ניצח את כולם, כמעט לבדו. אתה הצלת את ענף הטניס שולחן בישראל יוסי .
בלעדייך לא היה נשאר היום זכר מענף יפה זה. וכמה אירוני , יוסי הלך מאיתנו ממש ביום בו רישמית השתחררנו מהמפרק אחרי שנתיים וחצי , שנתיים וחצי בהן שיקמנו את הענף , תקופה בה יוסי היה מנהל נבחרת ישראל לבוגרים וזכה לעמוד בראש הנבחרת בתחרויות בינלאומיות ברחבי העולם. ננסה להתנחם לפחות בעובדה שיוסי זכה בשנתיים האחרונות לראות את מאבקו הצודק מנצח. ראה את הענף פורח ועובדה זו גרמה לו לנחת ואנו שמחנו כי יוסי חזר לחיים נורמליים, לעסק המצליח שלו ולמשפחה התומכת בראשותה של חנה אשתו המסורה . ידענו כבר מספר שבועות כי מצבו קשה והתפללנו שייצא ממצב זה ויחזור אלינו. לצערנו זה לא קרה. גופו הגדול והחזק , שאף פעם לא ראה רופא , שעמד בפני סופות גשמים וקור עז כשעליו רק מכנס קצר וסנדלים, לא עמד במהלומה האחרונה.
כבר ברגע זה ברור לכולנו כי זכרו יהיה איתנו לעד וכי שמו ופועלו יונצחו באיגוד הטניס שולחן בישראל בצורה הכי ראויה שישנה. אין בפי מילים בכדי לנחם את חנה ומשפחתך היקרה. אף מילה שנאמר לא יכולה לנחם ולהקל על האסון הכבד.
