את יוסק`ה פגשתי לראשונה לפני כ- 30 שנה עת הייתי ילד קטן, שחקן באגודת הפועל ר"ג אגודה בה יוסקה שיחק בשלהי הקריירה המפוארת שלו. אני זוכר שכשילד תמיד הדהימה אותי דמותו וסגנונו של יוסקה כשחקן: עמידתו ליד השולחן כאריה מוכן לקרב, עיניים בורקות מחכות להסתער על הכדור, "חי את המשחק" בשפת הספורטאים, אהבת משחק בלתי נגמרת ובלתי נתפסת, וינר אמיתי ! ככה גם בחייו היה יוס`קה.
כשפגשתי אותו לפני כ 10 שנים לאחר שעבר ניתוח מעקפים אמר לי יוס`קה :" קוניק, החלפתי צנרת לחדשה ועכשיו אני חוזר לפעילות מלאה". האמת לא הופתעתי: יוס`קה נראה צעיר ב 10 שנים לפחות ועליו אפשר היה להאמין כי מסוגל לחזור לפעילות גם בגיל 45. יוסק`ה היה מסוג האנשים שעליהם אומרים תמיד כי יחיו לנצח, לא מפחד מכלום, חי את החיים במלואם. היום, כייו"ר איגוד הטניס שולחן, אני גאה לעמוד כאן ולדבר בשיבחו של יוס`קה בשם ענף הטניס שולחן אותו אהב כל כך ובו עסק רוב שנותיו. מותו בטרם עת הוא אבידה גדולה לענף ולמשפחתו היקרה.
אנחנו,אנשי הטניס שולחן, אשר רבים מותיקיו נמצאים כאן היום, נזכור אותו תמיד כאחד מהשחקנים המפוארים שהיו במדינתנו ובודאי מהמיוחדים והאהובים שבהם.